עץ הדעת האם יתכן שזה הקנביס

בתלמוד יש שלוש דעות מה היה עץ הדעת אבל אם אני מחבר את שלושת הסיבות אקבל קנביס

דתניא אילן שאכל ממנו אדם הראשון רבי מאיר אומר גפן היה שאין לך דבר שמביא יללה על האדם אלא יין שנאמר בראשית ט-כא וישת מן היין וישכר רבי נחמיה אומר תאנה היתה שבדבר שנתקלקלו בו נתקנו שנאמר בראשית ג-ז ויתפרו עלה תאנה ר''י אומר חטה היתה שאין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן.
ברכות מ - א

טענה  ראשונה כי עץ הדעת הינו גפן מתבססת על הצרות שמביא היין על האדם כמו הצרות שהגיעו לאדם כתוצאה מאכילה מעץ הדעת.

טענה שניה הינה כי עץ הדעת היה תאנה שכן יש לנו כלל שהתיקון נעשה על ידי מה שגרם לקילקול ואכן האדם הראשון תיקן את בושתו על ידי תפירת כיסוי מעלי העץ ממנו אכל.

טענה שלישית ומעניינת במיוחד מתייחסת לנושא הדעת ומקשרת אותו לאכילת דגן אשר פותחת את השכל לתינוק מייצור שמיילל וצוחק לייצור שמדבר מזהה דמויות וקורא להן בשמם.

אלו נתונים המובאים בתלמוד ואם נבחן הייטב את הטיעונים נראה שאינם שונים כלל וכלל אלא משלימים אחד את השני לרעיון זהה. נתחיל בטענה השלישית שהאכילה מהעץ גורמת לאדם להתפקח גם על היין כתוב שהוא מפקח שנאמר
לֵץ הַיַּין הֹמֶה שֵׁכָר וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם: משלי פרק-כ
וכותב מצודת דודלץ היין. שותה היין הוא לץ ושותה השכר יהמה ויצעק בשכרותו וכל השוגה בו ר''ל כל מי שישגה בו בדעתו לחשוב הואיל והיין מפקח הרבה א''כ בשתייתו הנה באמת לא יתחכם כי אף אם מעוטו יפה רובו קשה.
וכן כתוב בתלמוד אמר רב הונא בריה דרב יהושע הרגיל ביין אפי' לבו אטום כבתולה יין מפקחו שנאמר זכריה ט-יז ותירוש ינובב בתולות בבא בתרא דף יב - ב

ואם בפקחות מדובר אז כמו שהאכילה מהעץ גרמה לאדם להבין שהוא ערום אכילה זו גם נתנה לו שכל לייצר לעצמו כיסוי מאותו העץ שאכל.
וכן גם לגבי הטענה על היין שמפקח הרי ידוע ששתיית מעט יין גורמת להרגשת פקחות לא כמו השהוא משפיע בשתייתו המרובה.
גם ניתן לעשות משכה מפקח ומשכר בדומה ליין גם מתאנים כמו ערק ודגן כמו בירה.

אם נתייחס לטענה הראשונה שהצרות הגיעו לאדם כתוצאה מאכילה מעץ הדעת שזו הפקחות שבו ושכלו נוכל לראות זאת עין בעין בן בהרס העולם שהאדם משחית את המשאבים מייצר מזון מזיק ומפעלים מרעילים והופך את גן העדן הגשמי לגהינום.
במקביל לזאת הוא גם הורס את העולם הרוחני עם השחיתות שנובעת מרדיפה אחר מה שהעין רואה שנאמר
וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל: בראשית  
כך גם הייצר הרע שולט באדם דרך חכמתו

בהקשר לטענה השניה שבדבר שבו קלקלו בו תקנו אכן כך גם הקנביס ששימש מאז ומעולם כחומר גלם ליצירת בגדים וכתרופה לחולאים השונים אותם שנו מקבלים מתזונה וחיים בתנאים לא בריאים.

כולם מכירים גם שהקנביס מפקח אך לא כמו היין צריכה עודפת ממנו אינה משנה ואינה פוגעת בכושר הריכוז המחשבה והלוגיה.
את הרגשת הפקחות של הקנביס בעיקר מרגישים בפעמים הראשונות או לאחר תקופה של מחסור אך בשימוש שוטף זה הופך להרגל.

לא פלא שמשתמשי הקנביס חופשים שונה מהסאחי המצוי פחות כבולים לשטיפת המוח של התקשורת והתעשייה ולמעשה מתקנים עצמם מרדיפה אחר העין.
לא סתם ניסוי להצמיד לצמח סטיגמה של הוללים וסובאים אך אלו שמשתמשים בו בכוונה כזו מהר מאוד מגלים שהאלכוהול חביב עליהם יותר.
לא סתם משלמים לגרם את המחיר שאפשר לקנות בו שלושה בקבוקי ערק.